בעיות תקשורת בזוגיות: הדרך לגיהנום (הזוגי) רצופה ציפיות לא מציאותיות ופרשנויות מוטעות.

אנו שמחים לשתף כאן פוסט אורח הנכתב על ידי דוקטור גלית לזר- מנהלת מכון איזונים, ד"ר גלית, הבמה כולה שלך!




תקשורת זוגית
רבים מהזוגות הפונים לטיפול זוגי, מתארים את הבעייה המרכזית והקשה בקשר ביניהם כ"בעיית תקשורת", אנחנו לא מבינים זה את זה, אני אומרת משהו אחד, והוא מבין משהו אחר, אני מתכוון  להסביר לה איך אני מרגיש או מה הייתי רוצה שיקרה בינינו, והיא מייד מקבלת זאת כביקורת ומגיבה בכעס... אלו מהמשפטים היותר נפוצים שזוגות מפנים זה כנגד זה.

תיאור מקרה ~ רחלי וצביקה

רחלי וצביקה הגיעו לפגישה הראשונה ושפת הגוף שלהם דיברה כמעט מהרגע הראשון. הם התיישבו בחדר, ונראו כשני אנשים עייפים, לא הביטו זה בזה, כל אחד מהם ישב מכונס בעצמו, התחושה הראשונה שעלתה אצלי למראה שניהם, היתה של תבוסה, ייאוש כאילו וויתרו מראש, והטיפול בא רק לתת אישור למה שכבר ידעו....

במהלך הפגישה עלו טענות הדדיות על הקושי שהלך וגבר עם הזמן, סביב התקשורת ביניהם, שהובילה במהרה לעימותים חוזרים, ולכן בניסיון להתרחק מאיזור הקרבות ביניהם, הם השתדלו לצמצם את השיח ביניהם למינימום הנדרש.

כאשר התבקש כל אחד מהם להביא דוגמא אחרונה לחוסר ההבנה שהוא חווה, הגיב הצד האחר בהשתוממות ופליאה, שלוותה במהרה בכעס ואכזבה, באשר לפירוש ולהבנה שנתן בן הזוג לדברים שנאמרו.

בניית מחודשת של תקשורת זוגית

עיקר הטיפול בצביקה ורחלי נסוב סביב בנייה מחודשת של התקשורת הזוגית ביניהם, שכללה בבסיסה הבנה, לפיה כל אחד מהם מתבונן, חווה, מבין, ומגיב למסרים השונים בדרך שונה ונפרדת מבן הזוג האחר. כלומר, אמירה של רחלי באשר ליום הקשה שעברה עם הילדים, אינה בהכרח טענה או כעס על כך שצביקה הגיע באותו היום מאוחר. וכך גם ניסיון של צביקה להתקרב פיזית, אינה בהכרח דרישה לסקס, ומכאן שהאכזבה של רחלי מכך שצביקה מתנהג בחביבות בכל פעם שמעוניין בסקס, היא בעיקר פירוש שלה.

מוקשים בזוגיות

"מוקש" נוסף שגרם לפיצוצים חוזרים ביניהם, היה קשור לציפייה ההדדית, לפיה הפרטנר יצליח לפענח ולהענות למשאלות של האחר, מבלי שזה יבטא באופן מילולי וברור את ציפיותיו ובקשותיו. צביקה ציפה שכאשר הוא טרוד במחשבות, ובוחר להתיישב מול מסך המחשב במטרה להתאוורר מעט, רחלי תבין זאת, תאפשר לו את המנוחה הנדרשת לו, ותתן לו את המרחב הנדרש. רחלי פירשה את הישיבה מול המחשב כהתרסה מולה, וכניסיון לברוח מהזוגיות.

רחלי עצמה ציפתה שכאשר היא חשה עייפות ומתח אחרי יום עמוס וטעון, צביקה ייקח על עצמו את המושכות, ויגלה הנהגה, כמובן בלי שהיא תאלץ לבקש זאת. הטיפול עסק בהיבטים הרגשיים הקשורים לעצם הפנייה זה אל זה והודאה בקושי או בנזקקות, כמו גם התייחסות לצורך לבטא את רצוננו מבלי שנחוש בכישלון, באכזבה, ובדידות. דווקא ההבנה של מגבלות הקשר, אפשרה לשניהם לקבל זה את זה על  חוסר השלמות והאכזבה הקיימת באופן בלתי נמנע בכל קשר.

לא לחשוש ולא להיות מאויימים!

שני בני הזוג, התנסו בתהליך הטיפולי, בהקשבה זהירה לאחר, בבדיקה חוזרת של הבנת המסרים שהועברו, ובעיקר המנעות מהנטייה האוטומטית שלנו לתת פירושים מהירים לאחר. זאת מתוך הבנה הבאים מתוך העולם הפנימי שלהם עצמם ואינם בהכרח תואמים את עולמו של האחר. הם למדו לא לחשוש ולא להרגיש מאויימים כאשר הם משתפים את בן הזוג ברצונות שלהם, באופן ישיר ומובן, ולהנות כאשר מעת לעת, הפרטנר הצליח לזהות בעצמו תחושה או בקשה שעדין לא נאמרה, אך למדו להתייחס לכך כאל בונוס, ולא כאל ציפייה ודרישה בסיסית.
פוסט זה נכתב על ידי דוקטר גלית לזר, מנהלת מכון איזונים העוסק במתן שירותי טיפול זוגי, ייעוץ זוגי, טיפול משפחתי ועוד. אתם מוזמנים גם לבקר בבלוג של מכון איזונים, שם תמצאו המון מידע בנושאי הטיפול השונים.

תגובה 1:

  1. כתבה קצרה וקולעת, נוגעת בנושא חשוב ושכיח ביותר.

    השבמחק